![התמונה של Sarit Yochpaz.]()
מימין: פרופסור ליטל קינן בוקר. סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות ומירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן ד"ר רוית גבע ושרית יוכפז עיתונאית. במסיבת עיתונאים .הכרזת יום הסרטן הבינלאומי 2018 .![התמונה של Sarit Yochpaz.]()
World Cancer Day
האגודה למלחמה בסרטן מציינת בישראל את יום הסרטן הבינלאומי 2018 :
![התמונה של Sarit Yochpaz.]()
• ישראל מובילה במספר החולים החדשים לשנה ביחס לממוצע מדינות ה-OECD, אבל נמצאת מתחת לממוצע בתמותה - הישג באבחון מוקדם וטיפול חדשני מתקדם
• בבדיקה שנערכה על ידי הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות נמצאה יציבות במספר המקרים של גידולי מח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל בשני העשורים האחרונים: - אין ראיות לשימוש הנרחב בטלפונים סלולריים כגורם מסרטן.
• האגודה למלחמה בסרטן משיקה שירות סיוע ארצי חדש לחולי סרטן.
• מחקר ישראלי חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן, על יעילות טיפול משלים כנגד תופעת לוואי הפוגעת משמעותית באיכות חיי החולים הסובלים ממנה.
האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות, מפרסמים היום (29.1.2018) במסיבת עיתונאים, את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת יום הסרטן הבינלאומי, אשר מצוין בישראל ובעולם ב - 4 בפברואר 2018. יום הסרטן הבינלאומי מצוין בכל שנה בתאריך זה במטרה לאחד את העולם סביב העלאת המודעות למחלות הסרטן, בדרך חיובית ומעוררת השראה. תחת הכותרת "אנחנו יכולים. אני יכול" (We can. I can), מודגשים המסרים במטרה להניע אנשים לפעולה כחלק מחברה או כיחידים, על מנת להפחית את נטל הסרטן בעולם ואת התמותה הגלובלית ממחלות הסרטן ב - 25%. האגודה למלחמה בסרטן הפועלת בישראל מאז הקמתה לפני 66 שנים, לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים, מצטרפת לקמפיין הבינלאומי גם באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית.
מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "למרות שישראל מובילה במספר חולי הסרטן החדשים שמאובחנים מדי שנה, יחסית לממוצע מדינות ה-OECD, הנתון המעודד הוא שישראל מדורגת נמוך מבין מדינות ה-OECD בשיעורי התמותה מהמחלה. זה נובע ככל הנראה מהעובדה שהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם במחלות הסרטן השכיחות, בזכות תוכניות סריקה לאומיות שיזמה האגודה למלחמה בסרטן ובמקביל זוכים לטיפול מיטבי ברמה גבוהה, כך ששיעורי ההישרדות והריפוי גבוהים וכתוצאה מכך שיעורי התמותה נמוכים יחסית".
![]()
פרופ'ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאותמדווחת על ממצאים חדשים של הרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: "בגברים יהודים ניתן להבחין בשתי מגמות שונות בזמן. בין השנים 1990-2007 נצפתה עליה מובהקת בשיעורי היארעות הסרטן, באחוז שנתי של 0.9%+. לעומת זאת, בשנים 2007-2015 נצפתה מגמה מובהקת של ירידה בהיארעות הסרטן, באחוז שנתי של 3.3%-. בנשים יהודיות בשנים 1990-2015 מגמת התחלואה הייתה יציבה. בגברים ערבים ניתן להבחין בשתי מגמות שונות בזמן. בשנים 1990-2005 נצפתה עלייה מובהקת בהיארעות הסרטן, באחוז שנתי של 3.8%+. לעומת זאת בשנים 2005-2015 נצפתה מגמה מובהקת של ירידה בהיארעות הסרטן, בשיעור שנתי ממוצע של2.2%-. גם בנשים ערביות נצפה שינוי במגמה עם הזמן: בשנים 1990-2005 נצפתה עלייה מובהקת בשיעורי היארעות הסרטן באחוז שנתי של 4.3%+. בשנים 2005-2015 היארעות הסרטן הייתה יציבה".
צילום: שרית יוכפז
· בישראל אובחנו בשנת 2015 קרוב ל-30,000 אנשים עם מחלה המחייבת דיווח לרישום הסרטן הלאומי, מהם כ-26,000 עם סרטן חודרני.
o התפלגות זו דומה להתפלגות בארה"ב בשנת 2015. לגבי גברים (סרטן הערמונית) ונשים (סרטן השד).
· מבחינת שיעורי היארעות הסרטן, ביהודים השיעור היה גבוה יותר בנשים לעומת הגברים; בערבים היה השיעור דומה בין המינים; וב"אחרים"היה השיעור גבוה בגברים לעומת נשים.
o בהשוואה בינלאומית, שיעור ההיארעות (מספר החולים החדשים לשנה) של סרטן בישראל, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.
· בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהיארעות סרטן: ביהודים מאז 2007; בערבים מאז 2005. בנשים המגמה יציבה: ביהודיות מאז 1990; בערביות מאז 2005.
o גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בהיארעות סרטן בקרב גברים (מאז 2005), ויציבות בקרב נשים (מאז 2005).
· בתום שנת 2015 חיו בישראל כ-90,000 תושבים אשר אובחנו עם המחלה בין השנים 2011-2015.
· בשנת 2015 נפטרו בישראל כ-11,000 אנשים מסרטן. בגברים הייתה סיבת המוות השכיחה סרטן הריאה (יהודים וערבים) ובנשים, סרטן השד (יהודיות וערביות).
o התפלגות זו דומה להתפלגות בארה"ב בשנת 2015 לגבי גברים (סרטן הריאה) ושונה לגבי נשים (סרטן הריאה). !
· מבחינת שיעורי התמותה מסרטן, בגברים משלושת קבוצות האוכלוסייה (יהודים, ערבים, אחרים) שיעורי התמותה גבוהים יותר בהשוואה לנשים.
o בהשוואה בינלאומית, שיעור התמותה מסרטן בישראל נמוך יותר לעומת רוב מדינות ה-OECD, למרות ההיארעות הגבוהה יחסית.
· מגמות התמותה מסרטן הן בירידה ביהודים (גברים ונשים) מאז 1995. בערבים המגמה מעורבת; בגברים המגמה יציבה מאז 1994 ובנשים נצפית ירידה מובהקת מאז 1990.
o גם בארה"ב נצפתה מגמת ירידה בתמותה מסרטן בגברים ובנשים בשנים 2006-2015.
אין עדות לעלייה בתחלואה בגידולי מח בשני העשורים האחרונים - תקופה בה עלה משמעותית שיעור המשתמשים בטלפונים סלולריים
מעיבוד נתונים שנערך לראשונה מאז החל השימוש הנפוץ בטלפון סלולרי בישראל, על ידי הרישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות והוצג במסיבת העיתונאים של האגודה למלחמה בסרטן, לא נרשמה עלייה במספר המקרים של גידולי מח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסייה בישראל, בשני העשורים האחרונים. מהנתונים עולה כי:
· בין השנים 1990-2014 ההיארעות (מספר המקרים החדשים) של גידולי מח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסייה שנבחנו: גברים יהודים, נשים יהודיות, גברים ערבים ונשים ערביות, הייתה יציבה. מגמה זהה נצפתה גם עבור הגידול השכיח ביותר בקבוצה זו, גליובלסטומה. לגבי כלל קבוצת הגליומות, השיעורים היו יציבים לאורך כל התקופה לגבי שלוש (גברים ונשים יהודים; נשים ערביות) מארבע קבוצות האוכלוסייה שנבחנו. רק בגברים ערבים נצפתה עלייה מובהקת בשיעורי ההיארעות בין 1990 ו-2001 ולאחר מכן השיעורים התייצבו. (במחקר קודם באוכלוסיית ישראל דווח כי במהלך שלושת העשורים 1980-2009, היארעות של גליומות מדרגת ממאירות נמוכה ירדה במובהק).
· בספרות המדעית נרמז כי יכול להיות קשר בין שימוש כבד ותכוף בטלפון נייד או טלפון אלחוטי לבין גידולים מסוג גליומות. בישראל אין עדות לעלייה בתחלואה בסוג זה של גידולי מח בשני העשורים האחרונים.
· באשר לגידולים שפירים/בעלי התנהגות לא ברורה, נצפתה מגמת עלייה בהיארעות בקרב נשים יהודיות וערביות וכן בקרב גברים ערבים עד אמצע שנות ה-2000, בעוד שבגברים יהודים המגמה הייתה יציבה. לאחר אמצע שנות ה-2000 התייצבה המגמה בגברים ובנשים ערבים בעוד שבקרב יהודים, גברים ונשים, נצפתה מגמת ירידה מובהקת. מגמות דומות נצפו גם כאשר נבחנה לחוד ההיארעות של הגידול השכיח ביותר בקבוצה זו, מנינגיומה שפירה/בעלת התנהגות בלתי ברורה. גם בארצות הברית דווח על מגמת ירידה בהיארעות של מנינגיומה שפירה , בשיעור שנתי ממוצע של 3.4% בין 2005 ו-2014 .
· אין הסבר ברור לעלייה בהיארעות של גידולי מח ממאירים בגברים ערבים ושל מנינגיומות שפירות בכל קבוצות האוכלוסייה בשנים המוקדמות ועד אמצע שנות ה-2000. הועלו מספר השערות לכך, אחת מהן היא עלייה באבחנה מקרית של גידולים איטיים ללא הסתמנות קלינית, תודות לשימוש מוגבר באמצעי הדמיה משוכללים. השערה אחרת מתייחסת לקשר אפשרי בין השמנה והיארעות מנינגיומה, בעיקר בנשים. יש צורך להמשיך ולברר נושא זה. נציין, שאילו נבעה העלייה בעיקרה מחשיפה לטלפונים ניידים, היינו מצפים לראות עלייה מונוטונית בתחלואה, בהינתן שהשימוש בטכנולוגיה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה הולך ומתפשט, ובפרט בקרב קבוצות הגיל הצעירות. בנוסף, מחקרים קודמים שהתמקדו בשימוש בטלפון נייד כגורם אפשרי להיארעות מנינגיומה, לא מצאו קשר.
· ב-25 השנים האחרונות (1990-2014) אין עדות לעלייה בהיארעות של גידולי מח ממאירים. גידולי מח שפירים/בעלי התנהגות לא ברורה עלו ברוב קבוצות האוכלוסייה עד אמצע שנות ה-2000'ולאחר מכן המגמה התייצבה (ערבים) או שנצפתה ירידה מובהקת (יהודים).למרות שלא נראה כי מגמות תחלואה אלה משקפות את מידת השימוש בטלפונים ניידים בישראל, עדיין יש צורך בהמשך מחקר ומעקב, וחשוב ליישם את כללי הזהירות המונעת.לכללי הזהירות המונעת באתר האגודה למלחמה בסרטן לחצו כאן.
בכל העולם ישנם כ-8.8 מיליון מקרי מוות מסרטן בכל שנה
מנתוני אירגון הסרטן הבינלאומי ה – UICC, המעודכנים להיום עולה כי כיום ישנם כ-8.8 מיליון מקרי מוות מסרטן בעולם בכל שנה. 70% ממקרי התמותה, מתרחשים בארצות בעלות ההכנסות הנמוכות עד בינוניות. מדובר בארצות מתפתחות, שהן הכי פחות מוכנות ומצוידות להתמודד עם נטל הסרטן. התחום הברור המדגים את אי השוויון מתייחס לסרטן בקרב ילדים. שיעורי הישרדות של מחלות הסרטן בילדים הינם למעלה מ-80% במדינות המפותחות כלכלית, לעומת שיעורים נמוכים של 20%, בלבד במדינות המתפתחות בעלות ממוצע הכנסה נמוך. אי השוויון מורגש בצורה משמעותית גם בארצות אשר ממוצע ההכנסה שלהן הוא בינוני עד גבוה. בעיקר באוכלוסיות מסוימות, כגון מהגרים, פליטים, אוכלוסיות מפריפריות חברתיות וגיאורפיות ואוכלוסיות בעלות מעמד סוציו- אקונומית נמוך.
* ראוי לציין כי במדינת ישראל בזכות ההשקעה הכספית של האגודה למלחמה בסרטן, עומד היום שיעור ההחלמה מלויקמיה בקרב ילדים, על כ-85%, בעוד שלפני ההשקעה עמד שיעור ההחלמה על כ-60% בלבד. מדובר בשיטת הטיפול המיושמת במרכזים הרפואיים המטפלים בילדים חולי סרטן. באמצעות פרוטוקול ארצי ייעודי, מטופלים ילדים חולי לויקמיה מכל קצוות הארץ, יהודים וערבים, הזוכים לטיפול המתקדם והעדכני ביותר. הפעלת שיטה זו כרוכה בעלות גבוהה, אך הודות להשקעה הכספית של האגודה למלחמה בסרטן, המבוססת על תרומות הציבור, התומכת בפרוטוקולים ארציים אלו מזה שנים רבות, הילדים החולים בארץ זוכים בטיפול המיטבי של הרפואה המודרנית, מהשורה הראשונה.
סקר שנערך בארצות הברית על ידי הריס פול עבור ASCO האיגוד האונקולוגי האמריקאי ביולי 2017, בקרב 4,016 משתתפים בגילאי 18 ומעלה, מגלה עובדות מרתקות ביחס לדעת הקהל בנושא מחלות הסרטן:
תקווה ופחד - מחלת הסרטן בהחלט מרתיעה, אך רוב הציבור מאמין כי הריפוי אפשרי:
· 79% מהאמריקאים אופטימיים ומאמינים כי תמצא תרופה לסרטן במהלך 50 השנים הקרובות.
· רמת האופטימיות גבוהה בקרב אנשים עם התנסות כלשהי עם המחלה, במיוחד אצל אלה אשר התמודדו בעצמם עם המחלה.
· למרות האופטימיות, רק 39% מהאמריקאים מאמינים שרוב סוגי הסרטן יהיו ברי ריפוי בעשור הקרוב.
ממצאים נוספים:
· אין מחלת סרטן מסוימת אשר נתפסת כמאיימת במיוחד, למעט סרטן הלבלב שתפס כהכי מרתיע, וסרטן השד שנתפס כהכי פחות מרתיע.
דירוג הסיבות לפחד ממחלת הסרטן, מדובר בפחד מ:
58% - סבל/כאב
56% - מוות
52% - להיות נטל
52% - תופעות לוואי מהטיפול
50% - איבוד השליטה בחיים
יותר מ - 6 מתוך 10 מודאגים ביחס לאפשרות שלהם להיות מאובחנים כחולים במחלת הסרטן במהלך חייהם
המחלות המאובחנות או המדאיגות את המשתתפים:
מחלה | לא מודאגים | מאוד מודאגים |
סרטן |
| 63% |
לחץ דם גבוה | 37% | 44% |
ארטריטיס דלקת פרקים | 36% | 51% |
סכרת | 46% | 46% |
מחלת/התקף לב | 35% | 62% |
שבץ | 42% | 57% |
אלצהיימר | 44% | 56% |
מבין המשיבים: 4% אובחנו כחולים בעצמם, ל- 32% קרוב משפחה שאובחן.
91% מהאמריקאים מאמינים כי עלויות התרופות לטיפול בסרטן גבוהות מדי.
הצעדים שננקטים על יד חולים על מנת לצמצם עלויות:
9% לא מגיעים לתור הנקבע עבורם
8% מסרבים לטיפול
8% לא משתמשים במרשם שקבלו
8% מדלגים/מפחיתים מינונים בתרופות
7% חותכים גלולות לחצי
5% מזמינים תרופות מחוץ לארה"ב
6% אחר
בדיקות סקר נתפסות כאפקטיביות להורדת הסיכון למוות ממחלת הסרטן
47% מאמינים כי בדיקות סקר הן מאוד אפקטיביות
29% מאמינים כי בדיקות סקר אפקטיביות במידה מסויימת
4% מאמינים כי בדיקות סקר הן לא מאוד אפקטיביות
1% מאמין כי בדיקות סקר הן לא אפקטיביות כלל
19% מאמינים כי האפקטיביות תלויה בסוג בדיקת הסקר
רוב האמריקאים לא ביצעו ולא שוקלים לבצע בדיקה גנטית
15% ביצעו בדיקה גנטית
81% לא ביצעו בדיקה גנטית
5% לא בטוחים אם ביצעו בדיקה גנטית
מתוך השוקלים לבצע בדיקה גנטית
12% שוקלים את האפשרות לחיוב
30% עשויים לבצעה
39% לא חושבים שיעשו
19% כלל לא חושבים על האפשרות
הגורמים המשפיעים על ביצוע בדיקה גנטית
היסטוריה משפחתית של סרטן מסוג מסוים | 29% |
עצה מרופא | 26% |
פחד כללי מסרטן | 25% |
חבר/קרוב משפחה שנבדק | 8% |
קריאה בעיתונות או צפייה בתקשורת | 4% |
דמות ציבורית אשר נבדקה | 2% |
אחר | 7% |
רוב הציבור מלא תקווה כי תמצא תרופה לריפוי הסרטן במהלך ה25-50 השנים הבאות
מידת האופטימיות:
בתקופה של | בתוך 10 שנים | 25 שנים | 50 שנה |
מאוד אופטימיים או אופטימיים במידה מתונה | 39% | 65% | 79% |
לא מאוד אופטימיים | 35% | 22% | 12% |
לא אופטימיים כלל | 27% | 13% | 10% |
|
|
|
|
באילו תחומים על הממשלה להשקיע יותר משאבים כדי לקדם את המאבק במחלת הסרטן
מציאת תרופות וטיפול בסרטן | 73% |
לעזור לאמריקאים ללא ביטוח מספיק במימון בדיקות סקר וטיפול | 54% |
מניעת סרטן | 49% |
העלאת המודעות לבדיקות סקר ודרכי מניעה | 41% |
אחר | 4% |
הממשלה אינה צריכה לממן עוד דברים הקשורים בסרטן | 7% |
האמונה הרווחת לגבי גורמים מסרטנים
הגורמים | אחוז הסבורים שמדובר בגורם מסרטן |
עישון/שימוש במוצרי טבק | 78% |
היסטוריה משפחתית/תורשה | 74% |
חשיפה לשמש | 66% |
מוטציה גנטית | 53% |
מזהמים | 53% |
אכילת מאכלים לא בריאים כגון: מטוגנים, שומנים וכו' | 38% |
השמנת יתר | 31% |
אלכוהול | 30% |
חוסר בפעילות גופנית | 25% |
וירוסים | 20% |
טלפונים סלולריים | 14% |
קפאין | 8% |
אחר | 6% |
לא בטוחים | 4% |
לא חושב שישנו גורם שמעלה את הסיכון | 2% |
רוב האמריקאים נוקטים בצעדים התנהגותיים על מנת להפחית את הסיכון לחלות בסרטן:
· הצעדים המובילים שננקטים הם הימנעות מעישון (66%) ואכילת מגוון ירקות ופירות (50%)
· מאידך, מעטים יחסית, נוקטים בצעדים להגבלת צריכת אלכוהול וביצוע פעילות גופנית. באופן לא מפתיע, אלה שנחשפו למחלה דרך תחלואה של אחד מבני המשפחה, הם בעלי נטייה מוגברת לנקיטת צעדים שנועדו להקטין את הסיכון לחלות.
· אנשים אשר נחשפו למחלה דרך מחלת קרוב משפחה, לרוב ינקטו יותר צעדים על מנת להפחית את הסיכון, לעומת כאלה שאין להם ניסיון כלל עם המחלה, בזמן שאנשים אשר אובחנו בעצמם כחולים, רק יצמצמו את החשיפה לשמש וייקחו יותר ויטמינים.
האמריקאים שנוקטים בפעולה כלשהי על מנת למנוע סרטן
לא מעשנים | 66% |
מרבים באכילת פירות וירקות | 50% |
מגבילים חשיפה עורית לשמש ללא מקדם הגנה | 48% |
משתמשים במקדם הגנה | 48% |
מתאמנים כדרך קבע | 48% |
לוקחים תוספי תזונה/ויטמינים | 44% |
שומרים על משקל תקין | 41% |
מגבילים צריכת אלכוהול | 38% |
מגבילים צריכת מאכלים שומניים | 33% |
מגבילים צריכת קפאין | 21% |
אחר | 3% |
לא פועלים בשום צורה על מנת למנוע סרטן | 11% |
מהם באמת הגורמים המשמעותיים לתחלואה בסרטן (על פי American Association for Cancer Research)
ב - Oncology Times מה 25 בנובמבר 2017 הייתה התייחסות לסקר שלASCO: מסתבר כפי שהראו הנתונים, רוב האמריקאים (73%) יודעים ששימוש בטבק וחשיפה לא מבוקרת לשמש (66%) הינם גורמי סיכון לחלות בסרטן: אבל הרבה פחות מודעים לגורמים אחרים, בסגנון חייהם, שמגדילים הסיכון שלהם לחלות בסרטן. כך למשל, רק 31% (פחות משליש מהציבור) מדעים לעובדה שהשמנת יתר (Obesity) הינו כיום הגורם השני בחשיבותו למוות הניתן למניעה – לאחר הימנעות משימוש במוצרי טבק.
BMI גבוה קשור בסיכון מוגבר ביחס לכמה מחלות סרטן וביניהן – מעי גס, שד, סרטן ערמונית אגרסיבי וסרטן הרחם. על פי הערכה עדכנית של ה NCI - מוסד הסרטן הלאומי האמריקאי, אם מגמת העלייה בשיעור האנשים עם BMI גבוה תמשיך לעלות, עד שנת 2030 יתווספו כחצי מיליון חולי סרטן כתוצאה מגורם סיכון זה. !!
פחות מ – 1 מכל 3 אמריקאים (30%) מודעים לעובדה שאלכוהול מהווה גורם סיכון לסרטן. (הוכח כמגביר את סיכון לסרטן בפה, בכבד ובשד).
כלומר, רוב האמריקאים אינם נוקטים באמצעים שהיו עשויים להפחית את הסיכון שלהם לחלות: רק 48% נעזרים במסנני קרינה ומגבילים את החשיפה שלהם לשמש לשעות הבטוחות. רק 41% שומרים לדבריהם על מישקל תקין. ורק 38% מגבילים את צריכה האלכוהול שלהם מסיבה זו.
בנוסף, בקרב אמריקאים רבים רווחות תפישות מוטעות לגבי הסיכון לחלות בסרטן: 14% סבורים בטעות שהשימוש של מבוגרים בטלפון סלולרי מגדיל את הסיכון להלם לחלות בסרטן, ו – 8% טועים לחשוב ששתיית קפה הינה גורם המגדיל את הסיכון לחלות.
מסקר דומה שערכה האגודה בשנת 2015 וכלל השוואה לשנת 2012 הסתבר כי:
· עישון צוין, בצדק, במקום הראשון על ידי מרבית המרואיינים ערבים ויהודים, בוגרים ובני נוער, כגורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה בסרטן. 58% מהבוגרים היהודים ב-2012, לעומת 71% כיום.
· במהלך השנים נרשמה עלייה באחוז הבוגרים היהודים המאמינים כי ניתן למנוע את מחלת הסרטן. בשנת 2015 סברו 74% מהמשתתפים כי סרטן ניתן למניעה לעומת 66% שסברו כך ב-2005.
· בהשוואה לסקר משנת 2012, חלה עלייה משמעותית בהתייחסות לאלכוהול כגורם סיכון למחלת הסרטן בעיקר בקרב בני נוער.
· אנטנות ומכשירים סלולריים: בסקר 2015, דווחו כגורמי סיכון בקרב 50% מהיהודים הבוגרים ו-58% בקרב בני נוער יהודים, ו63% בקרב ערבים בוגרים ו-55% בקרב בני נוער ערבים.
· זיהום אויר: בסקר 2015, דווח כגורם סיכון באחוזים גבוהים יותר בקרב המרואיינים הערבים בוגרים 62%, לעומת 45% מהיהודים, ובני נוער ערבים 50%, לעומת 38% בני נוער יהודים.
באשר לחשיפה זהירה לשמש, מסקר משנת 2016 שערכה האגודה למלחמה בסרטן עלה כי:
· 75% מהבוגרים מגנים על עצמם מהשמש באמצעות תכשיר הגנה, נשים (81%) יותר מגברים (68%). (לעומת 48% אמריקאים).
· למעלה מ-80% מהמרואיינים, בוגרים (18+) ובני נוער, ציינו כי הם משתדלים לשהות בצל. עלייה בדיווחים על יציאה מהבית בשעות הבטוחות בעיקר אחרי השעה 16, מ-46% ב-2012, ל-61% ב-2016 בקרב בני נוער. (לעומת 48% בארצות הברית).
· בהשוואה לסקרים קודמים חלה ירידה משמעותית במספר ההולכים לים בשעות הלא בטוחות (לפי סקר 2012 כשני שליש (66%) מבני הנוער הלכו לים בשעות הלא בטוחות, לעומת 30% ב-2016.
שירות סיוע ארצי חדש לחולי סרטן
בנוסף למרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן, המעודכן באופן שוטף במידע על דרכי המניעה והטיפולים המתקדמים הקיימים בארץ ובעולם, האגודה למלחמה בסרטן משיקה שירות ארצי לחולי סרטן לסיוע במימוש זכאות במערכת הבריאות ללא תשלום. השירות יפעל כמוקד סיוע טלפוני המאויש 24 שעות ביממה ויטפל עבור חולי הסרטן בישראל בנושאים כמו: מימוש זכאויות מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי, סל השירותים של הקופות, הביטוחים המשלימים (שב"ן) וכדומה. צוות המוקד יבצע עבור החולים מכל רחבי הארץ, בדיקת זכאות והחזרים מול קופות החולים, בדיקה והכוונה בנושא אישורי תרופות וכן יעניק ייעוץ וסיוע בהתמודדות מול הבירוקרטיה של מערכת הבריאות. לפניות למוקד יש להתקשר לטלפון שמספרו 1800-599-995 או לשלוח מייל אל הכתובת help@cancer.org.il השירות ניתן ללא תשלום ומיועד לכל חולי הסרטן בישראל.
יעילות טיפול משלים כנגד תופעות לוואי של כימותרפיה - מחקר ישראלי חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן
(חשוב לדעת שמדובר בתופעת לוואי לכימותרפיה שהייתה עד היום ללא טיפול יעיל)
מחקר חדש במימון האגודה למלחמה בסרטן, שנערך במרכז הרפואי תל אביב, מצא כי דיקור ורפלקסולוגיה מהווים פוטנציאל טיפולי ניכר לנוירופתיה פריפרית, המהווה תופעת לוואי כתוצאה מטיפול בתרופות כימיות מסויימות. נוירופתיה פריפרית כתוצאה מכימותרפיה פוגעת בכ-30-40% מהחולות בסרטן השד למשל, המטופלות בתרופות הידועות כעלולות לגרום לפגיעה עצבית. הטיפולים המוצעים לחולות הינם ברובם סימפטומטים ומטרתם היא להקל על התלונות, אך יעילותם מוגבלת ומטופלות רבות ממשיכות לסבול מתלונות נוירולוגיות כגון ירידה בתחושה, כאבים ונימול. כלומר מדובר בפגיעה משמעותית באיכות חייהן. מטרת המחקר הייתה לבדוק רטרוספקטיבית את יעילות הטיפול המשולב בדיקור ורפלקסולוגיה בנוירופתיה כתוצאה מכימותרפיה. התיקים הרפואיים של 30 מטופלות עם סרטן שד אשר טופלו בכימותרפיה ופיתחו תלונות נוירולוגיות ולכן טופלו בפרוטוקול המשולב לנוירופתיה במרכז לרפואה משלימה במרכז הרפואי תל אביב נבדקו ובוצע רישום של חומרת התלונות הנוירולוגיות כפי שתועדה בזמן אמת לפני במהלך ואחרי הטיפול בפרוטוקול המשולב. התיקים הרפואיים העוקבים של 30 מטופלות עם סרטן שד אשר טופלו במקביל בכימותרפיה ובפרוטוקול המשולב לנוירופתיה נבדקו. (שני תיקים נפסלו בשל תיעוד לא מספק). ל-20 מטופלות (71%) הייתה נוירופתיה תחושתית, ל-7 (25%) הייתה נוירופתיה תנועתית ולמטופלת אחת, הייתה נוירופתיה משולבת. משך הטיפול הממוצע בפרוטוקול היה 5-10 שבועות, הוא החל בממוצא 105 ימים לאחר התחלת הטיפול הכימותרפי. מבין 20 המטופלות עם נוירופתיה בדרגה 1-2 רק 2 (10%) דיווחו על תלונות 12 חודשים לאחר תחילת הטיפול בפרוטוקול. כל 8 המטופלות אשר סבלו מנוירופתיה בדרגות 3-4 היו ללא סימפטומים 12 חודשים לאחר התחלת הטיפול. בסך הכל 26 מטופלות (93%) היו משוחררות מהסימפטומים מהם סבלו לפני הטיפול בדיקור וברפלקסולוגיה וללא תלונות נוירולוגיות.
מסקנת החוקרים היא שתוצאות המחקר מצביעות כי הפרוטוקול המשולב של דיקור ורפלקסולוגיה כטיפול בנוירופתיה פריפרית כתוצאה מכימותרפיה הינו בעל פוטנציאל טיפולי ניכר. יש מקום למחקר פרוספקטיבי על מנת לתקף את התוצאות. המחקר נערך במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי על ידי צוות חוקרים משולב מהמערך האונקולוגי בראשותו של פרופ'עידו וולף, אשר כלל את ד"ר עידן בן-חור, ד"ר לריסה ריבו, פרופ'משה ענבר וד"ר רוית גבע ביחד עם המרכז לרפואה משלימה אשר כלל את ד"ר פרץ קהאן וד"ר שחר לב-ארי והוצג בכנס ISCORT 2018 של האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה שנערך לפני שבועיים באילת.
* נוירופתיה פריפרית (peripheral neuropathy) הוא מצב המתאר נזק הנגרם למערכת העצבים הפריפרית, כתוצאה ממגוון של סיבות רפואיות, כגון טראומה, טיפולים ומחלות שונות.
מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן מציג מחקרים שנערכו לאחרונה
נשים בגיל המעבר הסובלות מעודף משקל, יכולות להפחית את הסיכון לחלות בסרטן שד, אם תרדנה לפחות 5% ממשקלן
עודף משקל והשמנת יתר מוגדרות כמדד BMI גבוה מ-25. נשים עם BMI גבוה נמצאות בסיכון יתר לחלות בסרטן השד, ביחס לנשים ששומרות על משקל תקין, בעיקר לאחר גיל המעבר. כמו כן, עודף משקל עשוי להעלות את הסיכון של חזרת סרטן השד בקרב נשים שחלו בעבר. הסיכון לחלות נובע בחלקו מהנטייה של תאי שומן לייצר אסטרוגן, שעלול לגרום להתפתחות ושגשוג של סרטני שד מסוג HR+ חיובי (רגישים להורמונים). המחקר שהוצג לאחרונה בכנס סן אנטוניו לסרטן השד, ביצע אנליזה למידע מתוך יוזמת בריאות הנשים (WHI) שנערכת ברחבי ארצות הברית ומצא כי נשים בגיל המעבר הסובלות מעודף משקל, שיורידו 5% ממשקל גופן – יפחיתו את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד לעומת נשים שלא יפחיתו ממשקל גופן. במחקר נבדקו 61,335 נשים בגיל המעבר (50-79) שלא אובחנו עם סרטן כלשהוא בעבר והצטרפו אל המחקר בין השנים 1993-1998. עת הצטרפותן למחקר, ושלוש שנים לאחר תחילתו, חישבו החוקרים את ה-BMI של הנשים. שינויי המשקל לאחר 3 שנים נמדדו לפי קטגוריות כדלקמן: משקל יציב – אין שינוי במשקל, או ירידה של 5% במשקל או פחות.
ירידה במשקל – ירידה של 5% ממשקל הגוף או יותר.
עליה במשקל – עליה של 5% ממשקל הגוף או יותר.
בתחילת המחקר, 41% מהנשים היו במשקל תקין, 34% היו בעודף משקל, 25% הוגדרו בהשמנת יתר. הנשים היו במעקב לאורך 11.4 שנים, במהלכן 3,061 מהנשים אובחנו כחולות בסרטן שד. מתוצאות המחקר עולה כי, נשים שהורידו במהלך הזמן 5% או יותר ממשקל גופן, היו בסיכון נמוך ב-12% לחלות בסרטן שד ביחס לנשים שנשארו באותו משקל התחלתי. נשים שאיבדו למעלה מ-15% או יותר ממשקלן, הפחיתו את הסיכון שלהן לחלות בסרטן שד ב-37% לעומת נשים שלא ירדו במשקל מתחילת המחקר.
בנוסף, תוצאות המחקר הראו גם שעליה של 5% במשקל הגוף במהלך המחקר, לא נמצאה קשורה לעליה בסיכון לחלות בסרטן שד בכלל מאידך, העלתה ב-54% את הסיכון לחלות בסרטן שד מסוג ((triple negative - סוג סרטן שד אגרסיבי יותר. לסיכום: החוקרים טוענים כי, למשקל גוף השפעה ניכרת על הסיכון של נשים בגיל המעבר לחלות בסרטן שד.
הקשר בין עבודה ממושכת במשמרות לילה והסיכון לחלות במספר סוגי סרטן
ידוע זה מכבר ממחקרים שונים על קשר בין עבודה במשמרות לילה ובריאות לקויה - השמנת יתר, מחלות לב וכן מספר סוגי סרטן, כגון סרטן השד, רירית הרחם, המעי הגס ולימפומה שאינה הודג'קין. למשל, במחקר נרחבמ-2013 מטעם חוקרים בהרווארד הודגם קשר מוגבר יותר לסרטן ריאה אצל נשים שעבדו באופן ממושך, במשמרות לילה מתחלפות, לעומת נשים שעבדו בשעות המקובלות. מאידך, מחקר נרחב מ-2011 מצא דווקא קשר משמעותית נמוך למלנומה בנשים העובדות במשמרות באופן ממושך. בינואר 2018, פורסם מחקר נרחב נוסף בנושא - מטא-אנליזה של 61 מאמרים לבחינת הקשר בין עבודה ממושכת במשמרות לילה בקרב נשים והסיכון לפתח מספר סוגי סרטן. במחקר נבדקו נתונים ביחס לכ-4 מיליון נשים מאירופה, צפון אמריקה, אסיה ואוסטרליה. מתוצאות כלל הנתונים במחקר עלה כי: עבודה במשמרות לילה כרוכה בסיכון מוגבר מצטבר, לאורך שנות עבודה במשמרות, לפתח סרטן- השד ב-31%, מערכת העיכול ב-17% וסרטן העור ב-40%. על פי המחקרים, הסיכון לחלות בסרטן השד עלה ב-3.3% על כל 5 שנות עבודה במשמרות לילה. בהערכה נפרדת שנערכה במחקר בקרב קבוצת אחיות , הודגם סיכון מוגבר של 57% לפתח סרטן שד, סיכון של 35% לסרטן מערכת העיכול ו- 28% לסרטן ריאה. המחקר פורסם על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה במערב סין במהדורת ינואר 2018 של כתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן. צריכה גבוהה של פירות וירקות מפחיתה את הסיכון לסרטן רירית הרחם
חוקרים מאיטליה ביקשו לבדוק את הקשר בין אכילה מאוזנת, הכוללת צריכה גבוהה של פירות וירקות והצמדות לתזונה ים תיכונית, לבין הסיכון לסרטן רירית הרחם. הסיכון העיקרי לתחלואה בסרטן רירית הרחם נגרם עקב חשיפה ממושכת ובלתי מאוזנת להורמונים שעלולים לגרום לדלקת כרונית ברירית, ועקב כך להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן. החוקרים שיערו כי תזונה ים תיכונית, הכוללת צריכה גבוהה של פירות וירקות, יכולה לאזן את הדלקת, וכך להפחית את הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם. במחקר השתתפו 604 נשים, גילאים 74-40 מאזורים שונים באיטליה. 297 נשים –מאובחנות חדשות בסרטן רירית הרחם היוו את קבוצת המחקר, ו-307 - נשים שאינן חולות בסרטן הרחם (ולא עברו כריתת רחם), היוו את קבוצת הביקורת, בגילאים דומים. כל הנשים מילאו שאלון נרחב המתייחס ל- 260 מוצרי מזון שונים וכולל שאלות לגבי הרגלי תזונה ב-12 החודשים האחרונים. כמו כן כלל השאלון, שאלות לגבי צריכת הורמונים, משקל גוף והרגלי פעילות גופנית, עישון, ונתונים דמוגרפיים שונים. מתוצאות המחקר עולה: כי צריכת ירקות הייתה נמוכה יותר בקרב הנשים בקבוצת המחקר שצרכו רק – כ-85 גרם ירקות ביום בממוצע, זאת לעומת קבוצת הביקורת, שאופיינה בצריכה של כ-112 גרם ירקות ביום. באופן דומה, גם צריכת הפירות בקרב קבוצת המחקר הייתה נמוכה יותר- כ-262 גרם פירות ליום, לעומת כ-289 גרם ליום בקרב קבוצת הביקורת. בנוסף, תוצאות המחקר מראות גם כי היצמדות ל-8-6 הרגלי תזונה מתוך מדד התזונה הים תיכונית, ביניהם: צריכה של: שומן חד-רווי או שומן שאינו רווי, קטניות, דגנים, ירקות, פירות, וכן צריכה מועטה של בשר, אלכוהול ומוצרי חלב, נמצאה מפחיתה סיכון לסרטן רירית הרחם ב-50%! המחקר פורסם במהדורת נובמבר 2017 של כתב העת המדעי BMC CANCER ותורגם על ידי מרכז המידע של האגודה למלחמה בסרטן. לתקציר המחקר באנגלית לחצו כאן.
האגודה למלחמה בסרטן מציגה מקבץ מושגים חשובים מתחום האונקולוגיה המאפשרים לחולים המתמודדים עם המחלה ובני משפחתם, להבין טוב יותר את שפת הסרטן. המושגים מתוך מילון אונקולוגי שהפיקה האגודה למלחמה בסרטן באדיבות חברת רוש במסגרת פרויקט 'רוש מושיטה יד'באמצעות תרומה בלתי תלויה. את המילון ניתן לקבל ללא תשלום בטלמידע המאויש 24 שעות ביממה שמספרו 1-800-599995
• אלופסיה - התקרחות, נשירת שיער. תופעת לוואי הנגרמת כתוצאה מטיפול בסוגים מסוימים של כימותרפיה או טיפול קרינתי לראש. (Alopecia)
• ברכיתרפיה - סוג של טיפול קרינתי בו מוחדר חומר רדיואקטיבי (על ידי מחטים או קטטרים) לגוף, סמוך מאוד לגידול הסרטני. (Brachytherapy)
• כימו-רדיו תרפי - מתן טיפולי קרינה וכימותרפיה בו זמנית. (Chemoradiotherapy)
• דוקטל קרצינומה אין סיטו - ממצא פתולוגי ”טרום סרטני“ בשד. תאים שמתחלקים ללא בקרה, שהתפתחו במוקד זעיר, שלא חדרו לסביבתם הסמוכה ולא פיתחו גידול חודרני. (Situ in Carcinoma Ductal)
• פרוזן סקשן - חתך קפוא. הקפאת דגימת הרקמה שהוצאה בביופסיה ובדיקתה המידית תחת מיקרוסקופ, בעוד המטופל נשאר בהרדמה עד לקבלת תוצאות הבדיקה. Frozen section ))
• ג‘נטיק טסטינג -בדיקה גנטית. בדיקת דנ“א המבוצעת בכדי לברר האם המטופל נושא מוטציה הגורמת למחלה מסוימת. יש צורך בייעוץ גנטי לפני הבדיקה, כדי להבין את משמעויות הבדיקה ותוצאותיה. (Genetic testing)
• לוקאל קנסר- גידול סרטני מקומי, שלא התפשט מעבר לאיבר הראשוני שבו התפתח. (Local cancer)
• אאוטפיישנט - מתן טיפולים ללא צורך באשפוז. Outpatient ))
• פליאטיב תרפי - טיפול פליאטיבי (טיפול מקל). טיפול הנועד לשפר את איכות החיים של החולה הכולל טיפול לשיכוך כאבים, תמיכה נפשית, והקלה בתסמינים אחרים של המחלה. (Palliative Therapy)
• טרגטד תרפי - טיפול ממוקד הפוגע בתאים סרטניים בלבד, מבלי להשפיע על התאים הבריאים. (Targeted Therapy)
![התמונה של Sarit Yochpaz.]()
האגודה למלחמה בסרטן, הינה ארגון ללא כוונות רווח הפועל בכל החזיתות, לקידום המחקר, דרכי המניעה, שיפור דרכי הטיפול והשיקום של החולים והמחלימים רק הודות לתרומות הציבור וללא כל מימון מתקציב משרד ממשלתי כלשהו. הפרויקטים בהם משקיעה האגודה למלחמה בסרטן, נקבעים על ידי ועדות מקצועיות שחברים בהן בהתנדבות נציגים ממיטב אנשי הרפואה והמחקר ברחבי הארץ והם נבחנים בקפידה, לאחר שיקול דעת מקצועי וענייני ברמה הלאומית. באגודה למלחמה בסרטן, פעילים בקהילה המקומית כ- 3,500 מתנדבים הפרוסים ב - 70 סניפים בכל רחבי הארץ השותפים לקידום המאבק בסרטן באיזור מגוריהם.האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את הציבור להתקשר למוקד הטלמידע המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת חוברות הסברה ללא תשלום, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, קבוצות התמיכה לחולים, ייעוץ מיני ופוריות למתמודדות עם סרטן, מידע מעודכן ללא תשלום על מחקרים קליניים ועוד לטלפון שמספרו 1800-599-995
מאת: שרית יוכפז כתבת ועורכת המגזין-השתתפתי במסיבת עיתונאים.
